שאלה טובה מאוד וחשובה. בהעדפה של מטבח פורמייקה אין קשר לטיבו של המטבח. טיבו של המטבח נקבע באיכות הפרזול ובגוף המטבח. הבחירה בפורמייקה היא לחלוטין עניין של טעם. היום יש מבחר גדול מאוד של פורמייקות יפות מאוד, שחלקן מדמות עץ ברמה מאוד גבוהה וגם שומרות על אחידות בגוון, מה שלא קורה בפורניר או עץ מלא. היום ניתן לעשות גם ידית אינטגראלית ברוב גווני הפורמיקות, מה שבעבר אפשרי היה רק בגמר צבע (שליפלאק).

לוח מ.ד.פ הוא לוח העשוי סיבי עץ דקים ודבק (שרף), העוברים תהליך של כבישה ואידוי, ליצירת לוח אחיד. חוזקם של הלוחות תלוי בצפיפות הסיבים ודחיסותם. זהו לוח חזק, נוח לצביעה, ובעל פני שטח חלקים ומישוריים, המאפשרים מגוון ציפויים דקורטיביים וחריטות למיניהם, האופייניים למטבחי פרובנס / כפרי.

המונח עץ מלמין קצת מטעה, מכיוון שמלמין הוא למעשה פלסטיק יצוק, המשמש כציפוי ללוחות שבבית או סיבית. לוחות אלו אינם עמידים בלחות, כאשר ללוחות השבבית יש נטייה להתפורר או להתנפח אם אינם מצופים בקפידה. המלמין עצמו הוא חומר מאוד חזק ועמיד, ולכן משתמשים בו לציפוי לוחות שבבית או סיבית, בכדי להעניק להם את העמידות והיציבות הנדרשות. משום כך, ניתן לומר כי עץ מלמין הוא למעשה לוח של שבבית או סיבית, המצופה מלמין יצוק.

לוח סיבית או שבבית מצופה מלמין מהווה פשרה ראויה בין איכות ומחיר, זהו חומר זול מצד אחד, וציפוי המלמין מעניק ללוח עמידות וחוזק סבירים. החיסרון הוא שכאשר הציפוי אינו איכותי, הלוח אינו עמיד בפני רטיבות, ואינו מתאים לשימוש במקלחות וחדרים רטובים. כמו כן, אם מדובר בשבבית, או סיבית בצפיפות נמוכה, הלוח פחות איכותי, אינו עמיד, ורגיש לרטיבות ולחות. יש לשים דגש בבחירת החומר והחברה המשווקת.

הנגר צודק לחלוטין, דלתות לעולם לא עושים מדיקט סנדויץ, אלא רק ממ.ד.פ. ניתן לעשות דלתות גם ממלמין. היום קיימים מלמינים בגוונים רבים ובאיכויות גבוהות שלפעמים אף עולים על איכות הסנדויץ. יש חברות מסוימות שעושות גם את גוף העבודה ממלמין.

עץ מלא הוא לוח עץ שמגיע ברוחבים צרים. פורניר זה קילוף של עץ מלא שמגיע ברוחב של פלטה. בעץ המלא, רצוי לעשות משטחים כמו משטחי עבודה ודלפקים ואילו בפורניר משתמשים לחיפויי דפנות, חזיתות וכדומה.